Lorenzo
Oliván
Preguntas
Cada vez que alguien hace una pregunta
el mundo se abre un poco,
vuelve la flecha al arco, que se tensa
con la energía de la expectación.
Me hago preguntas por crear espacio
traspasado de flechas,
que no ansían la diana que limita,
sino el vértigo vivo
de buscar.
Lorenzo Oliván
Nocturno casi
Ed TusQuets
שאלות\לורנסו
אוליואן
בכל פעם שאדם חד אותי בשאלה
העולם נפתח מעט בפני
החץ הוא החוזר לקשת
החלל מתמלא שוב באנרגיה של ציפייה
אני הוא השואל עצמי
בפותחי את כל המרחב
המשוחזר חיצים רבים
שלא הגיעו אל הגבול הבולם
מונע מהמקום שניתן לתהות בו
מן הורטיגו
מכוון אל מעבר לגדר החי והרחב
תר אחר האות
והסימן הבא
מעט לפני
הריכוז
הדיוק
הקליעה
העולם נפתח מעט בפני
החץ הוא החוזר לקשת
החלל מתמלא שוב באנרגיה של ציפייה
אני הוא השואל עצמי
בפותחי את כל המרחב
המשוחזר חיצים רבים
שלא הגיעו אל הגבול הבולם
מונע מהמקום שניתן לתהות בו
מן הורטיגו
מכוון אל מעבר לגדר החי והרחב
תר אחר האות
והסימן הבא
מעט לפני
הריכוז
הדיוק
הקליעה
Traducción de
Anat Hidekel
Otros
poemas de
Lorenzo
Oliván
«Preguntas»
«Centro»
Grandes Obras de
El Toro de Barro
 |
Carlos Morales, "Un rostro en el jardín"
Col. Cuadernos del Mediterráneo.
Ed. El Toro de Barro, Tarancón de Cuenca 2000.
edicioneseltorodebarro@yahoo.es |
 |
| El Toro de Barro |
No hay comentarios:
Publicar un comentario